מהספרות ומהמחקרים

בדיקת א.ק.ג וארגומטריה למי ולמה?

עבודות מחקר רבות הצביעו על תרומת פעילות גופנית סדירה ובינונית בעצימותה כמקדמת בריאות. המפחיתה את הסיכון לתחלואה ממחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן השד, סרטן המעי ואוסטיאופורוזיס: התעמלות נכונה שומרת על משקל גוף ורמות שומני דם תקינים ועשויים לשפר מצב רוח והיכולת לשלוט במתח. עם זאת האנשים העוסקים בספורט תחרותי עם פעילות גופנית עצימה ללא ביקורת רפואית וללא בדיקות תקופתיות עלולה להאיץ פגיעות בריאותיות, להגדיל את הסיכון לאירוע לב ואף לגרום למוות. בדרך כלל מותו הפתאומי של הספורטאי נובע מקיומה של מחלה סמויה, אשר מתפתחת במשך השנים ללא שום תסמין עד שלבסוף גורמת לאירוע לב קטלני, למרבית המקרים בשל הפרעת קצב של חדרי הלב בעקבות המאמץ הקיצוני.

בין ספורטאים צעירים, שינוי פתולוגי תורשתי או אנומליה מולדת של הלב או כלי דם הם הגורמים העיקריים לאירוע לב בזמן מאמץ, אם כי טרשת עורקים ברוב המקרים אחראית לאותו אירוע אצל מבוגרים. בקשר לכך, לגילוי המוקדם של אותם גורמים חשיבות מרובה במניעת סיבוך המחלה ומוות פתאומי בקרב ספורטאים הנוטים לפתח מחלות כאלה. לאור זאת חוק הספורט קובע כי ספורטאים לא ישתתפו בתחרויות ספורט המאורגנות ע"י אגודות ספורט, מכוני ספורט, ארגוני ספורט, התאחדויות ואיגודים אם לא עברו קודם בדיקות רפואיות המעידות על כשירותם הרפואית.

ההחלטה לתת אישור לעסוק בספורט תחרותי היא החלטה מורכבת מאוד לא רק בגלל קושי בזיהוי סימני מחלה חבויה אלה גם מהסיבה שהאימון הגופני האינטנסיבי גורם ללב לעבור שינויים רבים גם מבחינת המבנה וגם מבחינת הפעילות החשמלית. שינויים אלו המתוארים כ"לב של ספורטאי"(athletes heart) מציגים כושר- הסתגלות של הלב לעומס גופני עצום. לעיתים שינויים גורמים לתוצאות הבדיקה להיראות דומות לתוצאות הבדיקות של אדם הסובל מ- קרדיומיופתיה היפרטרופית (הגורם הנפוץ ביותר למוות פתאומי) שמקשה על ההבחנה בין שני המצבים. דרושה בדיקה קפדנית על מנת לאתר את אלו הנמצאים בסכנה למוות פתאומי ולהוציא אותם ממעגל הספורט התחרותי על מנת להעניק להם את הטיפול המתאים. תוך התחשבות לנסיבות אלה, חוק הסורט קובע שבדיקות רפואיות המעידות על כשירות הרפואית של ספורטאי תבוצענה אך ורק בתחנות לרפואת ספורט מוכרות ע"י משרד הבריאות,הרופא הבודק חייב להיות בעל הסמכה והכשרה בתחום רפואת הספורט וטכנאי בדיקות חייב להיות בעל תעודה מוכרת.

הבדיקה הסטנדרטית למתן אישור לעיסוק בספורט תחרותי בהתאם לחוק הספורט כוללת: מילוי שאלון רפואי מפורט לגבי גורמי הסיכון, בדיקה גופנית ע"י רופא מדידות אנתרופומטריות (גובה, משקל), בדיקת א.ק.ג ולחץ דם במנוחה ובמאמץ ( בהקשר לגיל או מצבו הבריאותי של הנבדק), ולבסוף סיכום הבדיקה ע"י רופא ספורט מורשה.